Le texte Le vocabulaire Les révisions
Peah
Daf 32b
משנה: אֵי זֶהוּ פֶרֶט הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַבְּצִירָה. הָיָה בוֹצֵר עָקַר אֶת הָאֶשְׁכּוֹל הִיסְבַּךְ בֶּעָלִים וְנָפַל בָּאָרֶץ וְנִפְרַט הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. הַמֵּנִיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִייִם. עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם. וְאֵי זוּ הִיא עוֹלֶלֶת כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף אִם יֵשׁ לָהּ כָתֵף וְנָטֵף שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם סָפֵק לָעֲנִייִם. עוֹלֶלֶת שֶׁבְּאַרְכּוּבָה אִם נִקְרַעַת עִם הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא שֶׁל עֲנִייִם. גַּרְגִּר יְחִידִי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶשְׁכּוֹל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹלֶלֶת.
Traduction
Qu’appelle-t-on péret? (autre droit des pauvres, (Lv 19, 10) Les grains qui tombent à terre au moment de la vendange. Si un vigneron coupe une grappe entourée de feuilles et qu’en voulant la débarrasser de ces feuilles, il la laisse tomber à terre et elle s’égrène, elle reste pourtant au propriétaire (elle ne s’est éparpillée qu’après la récolte). Par contre, si quelqu’un voulait placer un panier sous la vigne au moment de la vendange (pour recueillir les grains), il volerait les pauvres. C’est pourquoi il est dit: tu n’empiéteras pas sur la limite de ceux qui montent ou les pauvres (382)V. ci-dessus, (5, 6).. Quelles sont les parts réservées aux pauvres sous le titre d’Olelot ? Les petites grappes qui ne sont ni catef, ni natef (ni amassées comme une charge sur l’épaule, catef, ni ayant tant de grains au bas que le bout du cep se ploie, natef). Si l’une de ces 2 conditions existe, le fruit appartient au propriétaire; si c’est douteux, il appartient aux pauvres. Quant à la série des grappes qui se trouvent suspendues au cep courbé, de telle sorte que le même coup de serpe les abatte, elles appartiennent au propriétaire; à défaut de cette condition, elles sont aux pauvres. Les grains isolés de la vigne sont considérés comme grappe selon R. Juda (et appartiennent au propriétaire) . mais, selon les autres sages, c’est de l’olelot (appartenant aux pauvre).
Pnei Moshe non traduit
מתני' איזהו פרט. האמור בתורה ופרט כרמך לא תעולל:
הנושר. גרגר או שני גרגרים שנופלין מהאשכול בשעת הבצירה:
עקר את האשכול. ובנוסחת המשניות עקץ שכרתו.
הוסבך בעלים. שנאחז בעלים וע''י כך נפל בארץ ונפרט:
ה''ז של בעה''ב. שלא נפרט דרך בצירה:
המניח כלכלה. בשעה שהוא בוצר מניח הסל תחת הגפן שיפול הפרט לתוכו:
ה''ז גוזל את העניים וכו'. כדתנן בפ''ט הל''ה:
גמ' הדא אמרה פרט בנשירתו קדש. מדאסרו להניח את הכלכלה תחת הגפן לקבל הפרט ש''מ שמיד בנשירתו מן האשכול קודם שיגיע לארץ הרי היא קדש לעניים:
לית הדא פשיטא שאילתיה דחלפי. בפ''ו דתרומות בהלכה ה' על מתני' אין משלמין מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה וכו' שאין הקדש פודה את ההקדש ומייתי לה התם שאילתיה דחלפי דשאל חלפי והוא אילפא בש''ס הבבלי לקט בנשירתו מהו שיקדש אם מיד שנושר מתוך היד או מתוך המגל חל עליו הקדש לעניים קודם שיפול לארץ ונ''מ שאם נפל על איזה דבר ולא הגיע לארץ אם לא חל עליו שם לקט יכול לשלם ממנו ולא פשיט התם הבעיא דחלפי והשתא קאמר הש''ס וכי לית אנן יכולין למפשט הבעיא ממתני' דהכא דהא שמעינן דפרט בנשירתו קודש וה''ה בלקט ומאי קא מבעיא ליה:
שנייא היא הכא. שהרי בתחילה היה הפרט עומד ליפול בארץ אלא שהוא גרם לו שלא ירד לארץ על ידי שהניח את הכלכלה תחתיו ומכיון שהיה ראוי לירד לארץ חל עליו שם פרט מיד בנשירתו וכי קא מיבעיא ליה לחלפי כשנפל על הדבר שהיה שם מקודם ולא היה עומד לירד לארץ וליכא למיפשט מהכא מידי:
מתני' איזהו עוללות. האמורו' בתור' וכרמך לא תעולל:
כל שאין לא כתף ולא נטף. מפרש בגמרא איזהו כתף פסיגין זו על גב זו שדרך האשכול לצאת מן השדרה שלו כמה אשכולות קטנים והן נקראו פסיגין מל' נתחים וחתיכות המתחלקים ויבתר אותם בתוך תרגום ירושלמי ויפסג. וכשהן שיכבות זו ע''ג זו נקרא כתף כמשאוי שעל כתפו של אדם וכשהן מפוזרות אחד לכאן וא' לכאן אין כאן כתף:
ואיזהו נטף תלויות בשזרה ויורדות. הן הגרגרים של ענבים המחוברים בסוף השרביט ודרך להיות תלוים שם ענבים הרבה וע''ש שענפיו נוטפות למטה נקרא נטף. וכל אשכול שאין לו לא כתף ולא נטף נקרא עולל לפי שהוא לפני שאר האשכולות כעולל לפני האיש:
אם ספק. שנראים האשכולות קטנים כאילו שוכבות זו על זו ואינן שוכבות יפה דהוי ספק אם יש לו כתף או לא הרי הוא של עניים כדתנן לעיל סוף פ''ד ספק לקט לקט:
עוללות שבארכובה. יחור של זמורה שתלוין בו אשכלות הרבה ולפעמים יוצא כעין קשר בזמורה ונק' ארכובה ויש בה עוללות:
אם נקרצת. בנוסחת המשניות כשנקצצת ונחתכת עם האשכול הרי הוא של בטה''ב:
גרגר יחידי. אשכול שאין לו אשכולות קטנות שוכבות זע''ז כ''א הגרגרים הן מחוברים בשרביט עצמו:
רי''א אשכול. טעמיה דר' יהודה מפרש בגמרא דכתיב ונשאר בו עוללות כנוקף זית שנים שלשה גרגרים משמע שנים ושלשה גרגרים עוללות יתר מיכן אשכול:
וחכ''א עוללות. דלא חשיבי הגרגרים השוכבים זע''ז להקרא כתף והלכה כחכמים:
הלכה: הָדָא אָֽמְרָה פֶּרֶט בִּנְשִׁירָתוֹ קָדֵשׁ. לֵית הָדָא פְּשִׁיטָא שִׁאִילְתֵּיהּ דְּחִילְפַי דְּחִילפַי שְׁאַל לֶקֶט בִּנְשִׁירָתוֹ מַהוּ שֶׁיְּקַדֵּשׁ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדוּמָא שַׁנְייָא הִיא שֶׁהוּא גָרַם לוֹ שֶׁלֹּא̇ יֵרֵד לָאָרֶץ.
Traduction
Il résulte (de ce qui est dit du panier) que si la grappe s’égrène au moment de la couper (383)Avant d'atteindre la terre, elle est déjà aux pauvres., elle devient sacrée. Cela ne peut-il pas résoudre la question de Hilfi, qui est posée ainsi (384)Comp. Même série, (Terumot 6,5) ( 44b).: Est-ce que l’on peut rendre sacré le glanage du blé qui tombe à terre? (Ne reste-t-il pas profane comme étant le bien des pauvres qui n’est pas à lui?) En ceci, répond R. Samuel bar Abdima, la Mishna diffère (malgré la corrélation entre le glanage et le grappillage): le propriétaire est cause (par la mise du panier) que le grappillage n’a pu tomber (385)''La Mishna a seulement en vue de défendre tout obstacle à la chute des grains à terre, en interdisant de mettre le panier sous les ceps; mais, sans cela, la déclaration de sainteté pour son bien serait réelle.''.
אֵי זוּ הִיא עוֹלֵלוֹת כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף יֵשׁ לָהּ כָתֵף אֲבָל לֹא נָטֵף נָטֵף אֲבָל לֹא כָתֵף לְבַעַל הַבַּיִת. וְאִם סָפֵק לָעֲנִייִם. אֵי זוּ הִיא כָתֵף פְּסִיגִין זוּ עַל גַּבֵּי זוּ. אֵי זוּ הִיא נָטֵף תְּלוּיוֹת בְּשִׁיזְרָה וְיוֹרְדוֹת.
Traduction
Reprise. Quelles sont les parts réservées aux pauvres sous le titre d’Olelot? Les petites grappes qui ne sont ni catef, ni natef (ni amassées comme une charge sur l’épaule, catef, ni ayant tant de grains au bas que le bout du cep se ploie, natef). Si l’une de ces 2 conditions existe, le fruit appartient au propriétaire; si c’est douteux, il appartient aux pauvres (386)Comp. Ci-dessus, (4, 8) (fin).. Quant à la série des grappes qui se trouvent suspendues au cep courbé, de telle sorte que le même coup de serpe les abatte, elles appartiennent au propriétaire; à défaut de cette condition, elles sont aux pauvres. Les grains isolés de la vigne sont considérés comme grappe selon R. Juda (et appartiennent au propriétaire). mais, selon les autres sages, c’est de l’olelot (appartenant aux pauvre). On entend par olelot, est-il dit, les petites grappes qui n’ont ni la particularité du catef, ni celle de natef; mais, dès qu’il y a l’une de ces conditions quelle qu’elle soit, le produit appartient au propriétaire. En cas de doute, il appartient aux pauvres. Qu’appelle-t-on catef? Une branche de vigne composée de fragments superposés les uns sur les autres (387)Couchés les uns sur les autres, comme une charge sur l'épaule (catef) de l'homme.. Qu’appelle-t-on natef? Une grappe dont les grains pendent au bout de la branche dorsale (388)Elles paraissent suspendues comme des gouttes, nataf, selon le commentaire de R. Simson., au point de la faire plier sous l’excès de charge.
Pnei Moshe non traduit
גמ' איזהו כתף. תוספתא פ''ג ומפורש במתני':
רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּן נוֹגְעוֹת בְּפַס יָדוֹ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִייָא מַעֲשֶׂה שֶׁשָּֽׁקְלוּ עוֹלֵלוֹת שֶׁבַע לִיטְרִיּוֹת בְּצִיפּוֹרִי. אָמַר רִבִּי חִינְנָה שֶׁאִם נְתָנָהּ עַל גַּבֵּי טַבֻּלָה וְהֵן שֶׁיְּהוּ כוּלָּן נוֹגְעוֹת בְּטַבֻּלָה.
Traduction
R. Aba dit au nom de R. Juda: elles appartiennent aux pauvres si les grappes en question sont tellement petites qu’on les touche toutes lorsqu’elles sont dans la paume de la main. Mais ce n’est pas ainsi, selon R. Hiya, que l’on a fixé les limites de ce droit: il raconte qu’un jour, à Sephoris, il y en eut une telle quantité, que l’on pesa sept litre d’olelot (389)Ceci dépassait certes une quantité pouvant être contenue dans le creux de la main.. Aussi la mesure diffère, selon R. Hinena; il faut, dit-il, qu’après les avoir mises sur une tablette, elles touchent toutes cette tablette.
Pnei Moshe non traduit
והן שיהו כולן נוגעות בפס ידו. וקס''ד דה''ק דלא נקראו עוללות עד שיהו כולן יכולין להכנס בפס יד והיינו דפריך לא כן א''ר חייא וכו' וכי אפשר שיהו נכנסין בפס יד ויהו שוקלין שבע ליטרות של ציפורי שהן גדולות מאוד:
א''ר חנינה. לא כדקס''ד שיהו נכנסין בפס ידו אלא שיהו מפוזרין כל כך שיהו כולן נוגעות בפס יד כלומר שיכול ליגע בכולן שאם הן שוכבות תכופו' זו על זו א''א ליגע בכולן ומפוזרין בעינן שכן אם נתנה ע''ג טבלא גדולה בעינן נמי והן שיהו כולן נוגעות בטבלא והיינו שיהו מפוזרין ואפי' הן הרבה יכולין ליגע כילן בטבלא ולאפוקי שוכבות תכופות זע''ז:
כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. פָּתַר לָהּ תְּרֵין פִּיתְרִין. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ קוֹדֶם לָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. 32b פָּתַר חוֹרָן כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו אֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ הִילְכָא הַמַּחְבָּא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בְרֹאשׁוֹ יֵשׁ לוֹ תַחְתָּיו.
Traduction
Selon R. Meir, le droit des pauvres ne s’exerce que lorsque le propriétaire, etc.'' Il y a deux manières d’expliquer cette règle additionnelle de R. Meir: Selon les uns, elle signifie qu’aussi longtemps que le propriétaire a des olives au-dessus de lui, il possède celles qui sont suspendues au-dessus de sa tête (381)Lorsqu'il a ramassé ce qui est au-dessous, il a renoncé à ce qui reste sur l'arbre.; et il ajoute que même auparavant (avant la cueillette), il possède aussi ce qui est au-dessus de sa tête et adhère à l’arbre, bien qu’il n’en ait pas encore au-dessous de lui (n’ayant rien cueilli). D’après l’autre explication, le préopinant de R. Meir pensait qu’en tous cas si l’on a des fruits au-dessous de soi et à ses pieds, cela implique que l’on possède aussi ceux qui sont encore en haut, au-dessus de la tête; R. Meir, au contraire (plus sévère), admet pour règle que cela dépend de l’action d’avoir fouillé tous les coins de l’arbre avec une gaule; et en ce cas, après avoir quitté, l’on n’a plus de droits sur aucun fruit du haut, bien que l’on possède ce qui est au-dessous de soi.
Pnei Moshe non traduit
כל זמן וכו' פתר לה תרין פתרין. יכול אתה לפותרו בתרין פירושים להך בבא דמתני' ולדיוקה מה דשמעינן מינה.
כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו. אעני קאי וה''פ דהאי מילתא דלמאי דתנן בריש פ' דלקמן מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו הנמושות וכו' ובזתים משתרד רביעה שניה ותנינן בברייתא ומייתי הש''ס שם תני מתנות עניים שבשדה שאין עניים מקפידין עליהן הרי הן של בעה''ב אלמא דיש חילוק בין זתים שבראש האילן ובין זתים שהן תחת האילן ומונחין בשדה ושכחן דאלו שבראש האילן יש לו רשות להעני בהן עד רביעה שניה ואין רשות לכל האדם עליהן ואלו שמונחין בשדה מצינו דלפעמים יש רשות לכל האדם עליהן ואף קודם רביעה שניה והיינו משיפסקו העניים מלחזר אחריהן וטעמא דהואיל והן מונחים מוכנים לפניהם ואינם צריכין להטריח עצמן ולעלות לראש האילן ואף על פי כן אינם נוטלים אותם מוכחא מילתא דאין מקפידין עליהם והלכך יש רשות לבעה''ב וה''ה לכל אדם בהן זהו טעמא דברייתא. והשתא קאמר הש''ס להאי פתרא קמא דהכי מפרשינן להאי בבא דמתני' כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו כלומר דכל זמו שיש רשות להעני במה שתחת האילן והיינו שעדיין לא פסקו העניים מלחזר אחר מתנותיהן יש לו בראשו כלומר דאז ודאי יש לו רשות גם למה שבראש האילן דמסתמא עדיין לא הגיע זמן רביעה שניה וכמו שאמרנו שהרי אין העניים מאחרין מליטול את מה שמונח לפניהן תחת האילן עד שיעבור זמן רביעה שניה ואם אינם נוטלין אין מקפידין עליהן והרי הן לכל האדם וא''כ כל זמן שיש רשות להעני במה שתחת האילן ואין רשות לכל האדם ודאי יש לו להעני רשות ג''כ על מה שבראש האילן:
קודם לכן. אע''פ שאין לו תחתיו יש לו בראשו. כלומר דלא תקשי ומאי קמ''ל הכא הא מתני' בפרק דלקמן היא דבזתים יש רשות להעני עד זמן רביעה שניה ואם כן להאי דקאמר שיש לו ג''כ בראשו לא אצטריך דהא אמרת דבזמן שיש לו תחתיו הוא קודם לרביעה שניה לפיכך מסיק דלדיוקא אצטריך דקודם לכן והיינו קודם שיפסקו העניים מלחזר אחר מתנותיהן דבודאי הוא קודם רביעה שניה ואז יש לו בראשו אע''פ שאין לו תחתיו והיינו בשאין שם שכחה כלל והא קמ''ל דלא תלינן מה שבראש האילן במה שהוא תחתיו דלא תימא הואיל ודרך ללקט וליטול מה שתחתיו באילן בתחלה ואח''כ עולין לראש האילן וא''כ הבעה''ב הזה ליקט כסדר ואח''כ יטול גם מה שבראש האילן ואין כאן שכחה קמ''ל דאפ''ה אם יש דין שכחה במה שבראש האילן וכהאי דתנינן בפרק דלעיל שנים שכחה יש לו רשות להעני בראשו אע''פ שאין כאן שכחה בתחתיו השתא רהטא דהאי בבא דמתני' לפי האי פתרא כך הוא כ''ז שיש להעני תחתיו אז מסתמא יש לו ג''כ בראשו ויש שיש לו בראשו ואע''פ שאין לו תחתיו וכדאמרן:
פתר חורן כ''ז שיש לו תחתיו יש לו בראשו אע''פ שאין לו בראשו יש לו תחתיו. כצ''ל ומ''ש בדפוס ווינצאיה כאן כל זמן שיש לו תחתיו אין לו בראשו טעות דמוכח היא דהא לפרש המתני' קאמר ומ''ש בספרים כאן הילכא המחבא נראה דג''כ טעות הדפוס הוא דבשיטה שתחתיה שייכא נפרש דברי ר''מ ולא שייכא כלל בדברי ת''ק וננתקו התיבות האילו משיטה השניה לשיטה שעלי' וזה מצוי הרבה בדפוס. וה''פ להאי פתרא אחרינא דמתני' דקתני כל זמן שיש לו תחתיו מסתמא יש לו בראשו וכדפרישית בפי' הא' האי דיוקא הוא דקמ''ל דיש לפעמים שאע''פ שאין לו בראשו כגון שעבר זמן רביעה שניה דשוב אין רשות להעני לבדו במה שבראש האילן אפ''ה יש לו תחתיו דלא תימא דמכיון שעבר הזמן ויש רשות לכל האדם ליטול מה שבראשו שוב יש רשות לכל האדם בכל מה שיש בו ואף במה שהוא תחתיו להכי אשמעינן דלא היא אלא מתני' אורתא דמילתא קתני דברוב השני' אין העניים מאחרין כל כך מליטול בתחלה מה שהוא יותר מוכן לפניהם ויש דאף שעבר הזמן ממה שבראשו אעפ''כ אם עדיין העניים מחזרין אחר מתנותיהן יש רשות להעני במה שתחת האילן. זהו עיקרא דפירושא דהדין מילתא:
הילכא המחבא תני משום ב''ש וכו'. השתא הוא דמפרש להא דקאמר ר''מ משתלך המחבא ומהו הילוך המחבא כדתני משום ב''ש משיניח בעה''ב את הכרכר והוא הכלי שחובטים בו הזתים מראש האילן וכשגומר מלחבוט ומניחו אז הרי זה יש לעני בראשו דמה שנשתייר הוי שכחה:
תַּנִּי מִשּׁוּם בֵּית שַׁמַּאי מִשֶׁיַּנִּיחַ אֶת הַכָּרְכַּר וּגְמָרוֹ הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בַּר כַּדָּה. אָמַר רִבִּי אָבָּהוּ שֶׁהוּא מְשַׁייֵר אֶת הַמַּחְבּוּייִן. וּדְעוּ וּרְאוּ מִכָּל הַמַּחֲבוֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם.
Traduction
On a enseigné au nom de l’école de Shammaï: depuis le moment où l’on met les genouillères (pour cueillir les olives à terre), jusqu’à ce qu’on les retire, il est admis que le propriétaire reste possesseur de ce qui est au-dessus de sa tête. R. Abahou au nom de R. Simon b. Lakish explique le terme précité bar-cara dans le sens d’enveloppe du genou. La gaule a pour but de fouiller tous les recoins, selon ce verset (1S 23, 23): allez reconnaître et regardez dans toutes les retraites où il peut se cacher (là, aussi, on emploi le même terme).
Pnei Moshe non traduit
ר' אבהו בשם רשב''ל וכו'. ר' אבהו אמר לה בשם ר''ל ובר כדא אמר לה בשם ר' אבהו לפרש ל' מחבא על הכלי הזה והרי אין בו כלום אלא על שם שהוא משיר את המחבויין מקום שנחבאי זתים שמה משיר ומפיל איתן לארץ ומביא ראיה מן הכתוב ודעו וראו מכל המחבואי' וגו' ולקחתי אותו משם וה''נ כן שהוא משיר מן המחבויין:
Peah
Daf 33a
משנה: הַמֵּידַל בַּגְּפָנִים כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵידַל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ כָּךְ הוּא מֵידַל בְּשֶׁל עֲנִייִם דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּשֶׁלּוֹ הוּא רְשַׁאי וְאֵינוֹ רְשַׁאי בְשֶׁל עֲנִייִם.
Traduction
Celui qui émonde (403)Comp. ci-après, (Sheviit 4, 4) la vigne (lorsque les grappes sont touffues) doit faire pour la part réservée aux pauvres la même opération que pour la sienne (404)Babli, Moed Qatan. 4b.. Tel est l’avis de R. Juda; mais, selon R. Meir, cela ne lui est permis que pour ses ceps, non pour ceux des pauvres.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המידל בגפנים. כשהן תכופות הרבה זה אצל זה מדלדל ועוקר ואותן שבינתים והאחרים מתתקנים בכך:
כך היא מידל בשל עניים. אם כבר נודעו בו עוללות שהם של עניים או שכבר הפריש פאה עושה בשל עניים כמו שהוא עושה בשלו ומפרש בגמ' דר''י סבר עני דין שותף יש לו בחלקו עם הבעה''ב וכשם שהשותף מדל בשל חבירו כמו שהוא מדל בשלו כך הוא עם חלק העני:
רמ''א בשלו רשאי. ר''מ סבר דהעני דין לוקח יש לו וכשם שהמוכר לחבירו עשרה אשכולות אסור ליגע בהן כך אינו רשאי ליגע בשל עניים והלכה כר' יהודה:
בֶּן לֵוִי שֶׁנִּתְמַנֶּה לוֹ מַעֲשֵׂר טֵבֵל וּמָצָא בְתוֹכוֹ עוֹלֵלוֹת הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה אוֹתָן תְּרוּמַת 33a מַעֲשֵׂר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְעוֹלֵלוֹת לָאו שֶׁל עָנִי הוּא. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן אֲנִי אוֹמֵר עִם הַנִּקְרָצוֹת עִם הָאֶשְׁכּוֹלוֹת.
Traduction
Si un lévite a reçu la dîme imparfaite (dont on n’a pas encore prélevé le centième dû aux sacerdotes) et qu’il y trouve des grappes dites olelot, il pourra les utiliser et les mettre de côté même pour une autre première dîme (390)Puisque l'on peut opérer le prélèvement par un produit externe. Comp. (Terumot 2, 1), à titre de prélèvement sur la dîme (100ème). Or, comment peut-il en tirer parti? Est-ce que ces olelot n’appartiennent pas de droit aux pauvres? C’est que, dit R. Aboun au nom des rabbins, il s’agit là des grains déchiquetés à la main en même temps que les grappes (ce n’est pas là le vrai caractère des olelot).
Pnei Moshe non traduit
בן לוי. תוספתא שם:
מעשר טבל. כלומר שעדיין לא הופרש ממנו תרומת מעשר:
הרי זה עושה אותן תרומת מעשר על מקום אחר. ואינו חושש להעוללות שנמצאו בתוכו כדמסיק טעמא:
ועוללות לאו של עני הוא. בתמיה והיאך יכול לעשות מהן תרומת מעשר:
אני אומר עם הנקרצות עם האשכולות. כלומר לאו בסתם עוללות מיירי ושנמצאו בתוכי דאיתן ודאי של עניים הן אלא דהכא מיירי בגוונא דיכולין לתלות ולומר שהן נקרצות עם האשכול כגון אותן שבארכובה שבזמורה שיש בזמורה אשכולות ועוללות וכדתנן שאם נקרצת עם האשכול הרי זה של בעה''ב:
אָמַר רִבִי סִימוֹן טַעֲמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה וְנִשְׁאָר בּוֹ עוֹלֵלוֹת כְּנוֹקֵף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַרְגְּרִים. יוֹתֵר מִכֵּן אֶשְׁכּוֹל.
Traduction
R. Simon explique quelle est, dans la Mishna, la raison de l’avis de R. Juda, -selon ce verset (Is 17,6): il y restera quelques grappillages, comme lorsqu’on secoue l’olivier et qu’il reste deux ou trois olives au bout des plus hautes branches. Mais s’il y en a davantage, c’est considéré comme une grappe (et appartient au propriétaire).
דֵּלֹמָה רִבִי אַבָּהוּ וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וְרִבִי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָֽבְרוּ עַל כֶּרֶם דּוֹרוֹן אַפִּיק לוֹן אָרִיסָא חָדָא פֶּרְסִיקָא אָֽכְלוּן אִינּוּן וְחַמְרֵיהוּן וְאַייַתְּרוּן. וְשַׁעֲרוּנָהּ כְּהָדִין לָפִּיסָא דִכְפַר חֲנַנְיַה מַחֲזִיק סְאָה שֶׁל עֲדָשִׁים. בָּתַר יוֹמִין עָֽבְרוּן תַּמָּן אַפִּיק לוֹן תְּרֵין תְּלָת לְגַוְא יָדֵיהּ. אָֽמְרוּ לֵיהּ מִן הַהוּא אִילָנָא אֲנָן בְּעֵיי אֵמַר לוֹן מִינֵיהּ אִינּוּן. וְקָרוּן עֲלוֹי אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ.
Traduction
Un jour, R. Abahou, R. Yossé b. Hanina et R. Simon b. Lakish passèrent par la vigne nommée Doron. Aussitôt se présenta à eux le fermier ouro'' et leur offrit une pêche si grande qu’ils en mangèrent eux et leurs âniers et en laissèrent les restes. On estima qu’ils avaient consommé la valeur de la mesure loma'' du village d’Hino, contenant l’équivalent d’un saa de lentilles. Quelque temps après, les mêmes rabbins repassèrent par là, le fermier ne put leur offrir que deux ou trois fruits renfermés dans une main (tous petits). Mais, lui dirent-ils, nous voudrions les produits du même arbre (très grands), dont nous avons déjà mangé? C’est du même arbre, répondit-il, ce que je vous offre. Il y a lieu, s’écrièrent-ils, de lui appliquer ce verset (Ps 17, 34): ils ont changé un pays fertile en une terre salée (improductive), à cause de la méchanceté de ses habitants (l’impiété est cause de cette décadence).
Pnei Moshe non traduit
דלמא. מעשה בר' אבהו וכו' שעברו לפני כרם במקום דורון והוציא להם האריס אפרסק אחד ואכלו הן והחמרין שלהם והותירו ממנו ושיערו איתו שהיה גדול כהאילפס הזה של כפר חנניה שהוא מחזיק סאה של עדשים ולאחר ימים חזרו ועברו שם והוציא להם קטנים שהיו שנים או שלשה בתוך ידו ואמרו לו אנו רוצה שתתן לנו מאותו האילן אפרסק בעצמו שנתת לנו אז והשיב שהן מאותו אילן עצמו וקרו עליו המקרא ארץ פרי וגו' שבשביל עונותיכם הפירות מתמעטין:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָא כַּד סְלָקִת לְהָכָא נְסִיבִית אֵיזוֹרִי וְאֵיזוֹרֵיהּ דִּבְרִי וְאֵיזוֹרֵיהּ דְּחַמְרִי מִקְפָּא בִּירְתָא דְּחָרוּבְתֵּיהּ דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל וְלָא מָטוּן. קְצִת חַד חָרוּב וּנְגַד מְלֹא יָדוֹי דְּבַשׁ.
Traduction
R. Hanina dit: lorsque je me suis rendu à (en Palestine (391)Voir même série, (Sota 1,8) ( 17b) et (9, 14) ( 24b) Comp. (Terumot 6, 5)), j’ai pris ma ceinture, celle de mon fils et la courroie de mon ânier, pour entourer le tronc d’un caroubier en Terre sainte, et je n’ai pu y arriver (à cause de sa grosseur). J’en ai coupé un fruit (392)Midrash rabba sur la section Nasso, 9, et Samuel rabbati, 13.; au moment de cette incision, j’en ai retiré ma main pleine de miel (la sève qui en coulait était aussi sucrée).
Pnei Moshe non traduit
א''ר חנינא וכו'. גרסינן להא בפ''ק דסוטה הל''ת:
כד סלקת להכא. לא''י לקחתי אזור שלי ואזור בני ואיזור חמר שלי וקשרתי אותם יחד להקיף גזע חרוב אחד ואעפ''כ לא מטו מרוב עביו:
קצתי. וקצצתי חרוב א' ונמשך מלא ידי דבש. וכל אלו המעשים של אגדה זו להודיע כי מרוב עונות הן מתמעטין בכל שנה ממה שהיו בימי קדם:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן יָפֶה סִיפְסוּף שֶׁאָכַלְנוּ בְיַלְדּוּתֵינוּ מִפֶּרְסִיקִין שֶׁאָכַלְנוּ בְּזִקְנוֹתֵינוּ דִּבְיוֹמוֹי אִישְׁתַּנֵּי עָֽלְמָא.
Traduction
R. Yohanan dit: la dernière sorte de fruits que nous mangions dans notre jeunesse valait mieux que le meilleur produit, tel que la pêche, consommé dans notre vieillesse, car, pendant notre génération (393)C'était selon le commentaire de Frankel, l'époque de la guerre entre l'empereur Aurélien et la reine Zénobie., le monde a changé (à son désavantage).
Pnei Moshe non traduit
יפה סיפסיף. הוא הפרי הגרוע שנשאר באילן בסוף:
מפרסקין. ובסוטה גריס מפנקריסין והן פירות החשובין לפי שבימיו נשתנה העולם:
אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר בָּא סְאָה אַרְבֵּלִית הָֽיְתָה מוֹצִיאָה סְאָה סוֹלֶת סְאָה קֶמַח סְאָה קֵיבָר סְאָה סוּבִּין סְאָה מוּרְסָן סְאָה גְנִינִין. וּכְדּוֹן אֲפִילוּ חָדָא בְחָדָא לָא קַייְמָא.
Traduction
R. Hiya bar Aba dit à l’appui de cette opinion: la mesure d’un saa d’Arbel (394)''Babli, Ketubot 112a; Midrash Yelamdenou sur la section Tetsavé. Cf. Neubauer, p. 216. Au lieu d'Arbèle, il faut lire selon d'autres: un saa de blé vanné.'' produisait: 1° une mesure de fine fleur de farine, 2° une mesure de farine simple, 3° une mesure de farine ordinaire (cibarium), 4° une autre de son, 5° une de déchet ordinaire, et enfin 6° une de grosse mouture (semoule), tandis qu’à présent sa valeur a tellement diminué que la dite mesure produit à peine l’une des parties qui viennent d’être énumérées.
Pnei Moshe non traduit
סאה ארבלית. חטים ממקום ארבל:
גנינין. יותר עב מן המורסן והן הקליפות על שם שהם מגינין על האוכל ובסוטה ל''ג להא:
וכדון. ועכשיו אפי' בין הכל אינן עולין לסאה אחת:
רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָבִין קִנָּמוֹן מַאֲכָל עִזִּים הָיָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְגַדְּלִין אוֹתוֹ. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אָבִין שְׁנֵי תְמִידִין שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בְּכָל יוֹם הָיוּ מַרְכִּיבִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי גָּמָל וְרַגְלֵיהֶן נוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אִידִי מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁקָּשַׁר עֵז לִתְאֵינָה וּבָא וּמָצָא דְבַשׁ וְחָלָב מְעוּרָבִין.
Traduction
R. Houna dit au nom de R. Abin: le cunamon (395)Pline Hist. Nat. 1. 16, 32, cite le kinamon, qu'il nomme: frutex cinnami. Comp. Gallien, ex autophias 1, de antidotis et simpl. medic., 7. C'est une sorte de cannelle. était si répandu, qu’il servait à nourrir les boucs, lorsque les Israélites le cultivaient. – Le même auteur dit aussi que les deux agneaux servant aux sacrifices quotidiens, offerts au Temple le matin et le soir étaient tels, que montés sur le chameau qui les apportait, leurs pieds touchaient la terre. R. Houna raconte au nom de R. Idi qu’un habitant ayant un jour attaché sa chèvre à un figuier, il trouva à son retour un mélange de lait de sa chèvre (396)Allusion à (Dt 26, 15). Cf. (Ex 3, 8). et du miel (jus de figues).
Pnei Moshe non traduit
קנמון וכו'. כל כך היה מצוי להם שהיו מגדלין אותו למאכל עזים:
על גבי גמל. מרוב גובהן ואפי' כן היו רגליהן נוגעות בארץ:
דבש וחלב מעורבין. מרוב חלב יצא מעצמו מן העז ונתערב עם דבש הנוטף מהתאנה:
רִבִּי אָמַר לְרַב פְּרִירִי לֵית אַתְּ חֲמֵי לִי הַהִיא סְגוּלָה דְגַו כַּרְמָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין נְפַק בְּעִי מְחִימַייָא לֵיהּ עַד דְּהוּא רָחִיק צָּפָה בֵּיהּ כְּמִין תּוֹר אֲמַר לֵיהּ לֵית הַדֵּין תּוּרָא מְחַבֵּל כַּרְמָא אֲמַר לֵיהּ הַדֵּין תּוּרָא דְּאַתְּ סְבַר הוּא סְגוּלָה. וּקְרָא עֲלוֹי עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִיבּוֹ נִירְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. בֵּית מוּקְדְּשָׁא חָרִיב וְאַתְּ קָאִית בְּקַשְׁיוּתָךְ. מִיַּד אִיתְבְּעוּן וְלָא אַשְׁכָּח.
Traduction
– Rabbi dit à R. Perida: ''Ne me montreras-tu pas des grappes de raisin de ta vigne? Je veux bien fut-il répondu.'' Rabbi sortit pour aller les voir; mais, tandis qu’il en était encore éloigné, il lui semblait y voir un bœuf: ''Ne crains-tu pas, dit-il au maître, que ce bœuf ne cause des dommages à ta vigne? Ce que tu prends pour un bœuf, lui répondit-il, est un cep de vigne'' (sa taille énorme lui donne cet aspect). Aussi il s’écria, d’après (Ct 1, 12): Tant que le roi est dans sa demeure (aussi longtemps que le Temple subsistait et que la Providence y résidait), les bois répandent leur senteur. Mais puisque le sanctuaire est détruit, comment se fait-il que son sol conserve son ancienne vigueur? Aussitôt, ils se mirent à chercher les fameuses grappes et ne les trouvèrent plus.
Pnei Moshe non traduit
לית את חמי לה ההוא סגולה. וכי אין אתה מראה לי אשכול הזה שבכרמך שאומרים לי מרוב גדלו. נחל אשכול תרגום ירוש' נחל סגולה והשיב לו ר' פרידא אם רצונו של רבי לצאת אראנו לו ויצא ועד שהיה עדיין רחוק מהכרם צפה וראה בו כעין שור א' וא''ל וכי אין השור הזה מחבל הכרם שלך א''ל השור הזה שאתה סבור הוא האשכול וקרא רבי עליו עד שהמלך במסיבו וגו' כלומר שהמלך הסיב את פניו וביהמ''ק חרב הוא. נרדי נתן ריחו עוד הכרם הוא נותן ריח ושומן כל כך בתמיה ואת עומד בקשיותך להוציא פירות חשובים וגדולים כאלו ומיד כשאמר כך היו מבקשין אחריו ולא נמצא האשכול שנבלע בארץ:
אַייְתוּן קוֹמוֹי תְּרֵין פּוּגְלִין מִבֵּין רֵישׁ שַׁתָּא לְצוֹמָא רַבָּא וַהֲוָה אֲפוּקֵי שִׁמִיטְתָא וַהֲוָה בְּהוֹן טְעוּנֵיהּ דְּגַמְלָא אֲמַר לוֹן וְלֵית אֲסִיר וְלָאו סְפִחִין אִינּוּן. אֲמַר לֵיהּ בְּפוּקֵי רֵישׁ שַׁתָּא אִיזְדַּרְעוּן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתִּיר רִבִּי לִיקַח יֶרֶק בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מִיַּד.
Traduction
– On présenta à ces rabbins deux radis noirs qui avaient poussé dans l’intervalle de temps qui est entre le premier jour du nouvel-an et le grand pardon ou Kippour, quoique ce fût au lendemain de l’année du repos agraire (au commencement de la 8ème année agraire). Ces deux fruits formaient la charge d’un chameau. Mais, lui dit Rabbi, ne sont-ils pas interdits comme étant des regains ou pousses tardives de 7ème année? Non, lui fut-il répondu, ils ont été plantés à l’issue du jour du nouvel-an. Dès ce moment, Rabbi décida (397)''Comp. ci-dessus, (5, 1) (p. 66); ci-après (Demaï 2, 1); (Sheviit 6, 4) ( 37a); et voir (Baba Batra 9, 7) ( 17a).'' qu’immédiatement après la fin de l’année du repos agraire, il serait permis d’acheter des légumes verts (sans se préoccuper de la crainte des regains).
Pnei Moshe non traduit
אייתון קומוי. עובדא אחריתא היא שפעם אחת הביאו לפני רבי שני קלחי צנון שנצמחו ונתגדלו בין ר''ה ליו''כ ומוצאי שמטה היה והיה בהן משאוי שני גמלים והיה סבור שספיחי שביעית הן אמר להן וכי אין אלו אסורין ולאו ספיחין הן והשיבו לו שבמוצאי שביעית אחר ר''ה של שמינית נזרעו ואעפ''כ נתגדלו כ''כ:
באותה שעה התיר רבי ליקח ירק במוצאי שביעית מיד. שיש לתלות שאתחר ר''ה נזרעו:
בְּעוּן קוֹמוֹי מַהוּ הָדֵין דִּכְתִיב עָֽבְשׁוּ פְּרוּדוֹת תַּחַת מֶגְרְפוֹתֵיהֶם. אָמַר לוֹן תַּחַת שֶׁהָייִנוּ גוֹרְפִין דְּבַשׁ הֲרֵי אָנוּ גוֹרְפִין רַקְבּוּבִית. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שׁוּרָה שֶׁל תְּאֵינִים וּבָא וּמָצָא גֶדֶר שֶׁל דְּבַשׁ מַקִּיפָן.
Traduction
On lui demanda quel est le sens de ces mots (Jl 1, 17): les graines de semailles pourrissent sous leurs mottes de terre? Cela veut dire (en intervertissant les mots du texte): au lieu de recueillir du miel, nous n’avons obtenu, en grattant la terre, que de la pourriture. Il arriva à une personne qui avait une rangée de figuiers, de les trouver un jour entourés d’une bordure de miel (398)Les figues étaient si bonnes et si juteuses, qu'elles répandaient le miel autour d'elles. - Cet exemple et les suivants ne sont que des traits caractéristiques de l'abondance dont jouissait jadis la Palestine..
Pnei Moshe non traduit
בעון קומי. רבי מהו הדין דכתיב עבשו פרודות תחת מגרפותיהם. וכי פרודות הפירות תחת המגריפות הן.
א''ל. האי תחת במקום מתפרש. תחת שהיינו גורפין דבש מפרודות התאנים הרי אנו גורפין רקבובית עכשיו שעפשו ונרקבו וגבי קללה כתובה ביואל א':
מעשה בא' וכו'. ומביא ראיות שבזמן ברכה הי' כך וכן כל הני דמייתי לקמן:
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה זְרַע חַקְלָא לֶפֶת וַהֲוָה מְקַטֵּעַ וּמַזְבִּין. מַעֲשֶׂה בְשׁוּעָל שֶׁבָּא וְקִינֵּן בְּרֹאשָׁהּ שֶׁל לֶפֶת. מַעֲשֶׂה בְשִׁיחִין בְּקֶלַח אֶחָד שֶׁל חַרְדָּל שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה בַדִּין וְנִפְשַׁח אֶחָד מֵהֶן וְסִיכְּכוּ סוּכַּת הַיּוֹצְרִין וּמָֽצְאוּ בוֹ שְׁלֹשֶׁת קַבִּין שֶׁל חַרְדָּל. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא קֶלַח אֶחָד שֶׁל חַרְדָּל הָיָה לִי בְּתוֹךְ שֶׁלִּי וְהָייִתִי עוֹלֶה בוֹ כְּעוֹלֵה בְרֹאשׁ הַתְּאֵינָה.
Traduction
– Une autre personne, peu de temps après avoir semé un champ de blé, en coupait (pendant la croissance) et les vendait. – Il arrivait au renard d’aller dans un champ cultivé choisir une tête de choux (à cause de sa largeur) pour y séjourner (399)Voir Babli, Ketubot 111a.. – A. Sihin (400)C'est une localité douteuse. Voir Reland, Palaestina, p. 991., il y eut un plant de graines à moutarde, composé de 3 branches, dont l’une se fendit on s'en servit pour couvrir une hotte de potier, et l’on trouva que la récolte mesurait trois cabs de moutarde. – A son tour, R. Simon b. Halafta dit qu’il avait chez lui un plant du même genre, si grand, qu’il y montait pour le tailler et l’écheniller, comme on monte sur le figuier.
Pnei Moshe non traduit
ונפשח. נבקע ונחלק לשנים ועשאו לסכך סוכת היוצרים ממנו ואעפ''כ נמצא בו ג' קבין של חרדל:
והייתי עולה בו. שנעשה עב וחזק כאילן התאנה:
מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁזָּרַע סְאָה שֶׁל אֲפוּנִין וְעָשָׂת שְׁלֹשׁ מְאוֹת סְאִין. אָֽמְרוּ לוֹ הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָֽרְכָךְ. אָמַר לוֹן אָֽזְלוּן לְכוֹן דִּי יִנְחָת טַלָּא בִישָׁא עֲלֵיהּ דִּי לָא כֵן בִּכְפֵילָא הֲוָת מַעֲבִיד.
Traduction
– A une autre personne, il arriva de semer un saa de fèves (401)Comp. ci-après, (Kilayim 3, 2), qui produisit trois cents fois autant. ''L’Eternel, lui dit-on, commence à te bénir. – Allez donc, leur répondit-il (irrité), il est certain qu’une mauvaise rosée est tombée cette année sur mes semailles; sans quoi, le produit eût été double de ce qu’il est (600 fois).''
Pnei Moshe non traduit
אזלון לכון. תלכו לדרככם ואל תאמרו לי כלום. שמיום שנתתם עיניכם בו וירד טל שאינו של ברכה עליה ואם לא היה כך היתה עושה בכפל מאשר עשתה:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חַלְפוּתָא הֲוָה מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רִבִּי יְהוּדָה לִבְנוֹ בְּסִיכְנִין עֲלֵה וַהֲבֵא לָנוּ גְרוֹגְרוֹת מִן הֶחָבִית עָלָה וְהוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְצָאָהּ שֶׁל דְּבַשׁ אָמַר לוֹ אַבָּא שֶׁל דְּבַשׁ הִיא. אָמַר לוֹ הַשְׁקַע יָדֶיךָ וְאַתְּ מַעֲלֶה גְרוֹגְרוֹת. מַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר רִבִּי יוֹסֵי לִבְנוֹ בְצִיפּוֹרִין עֲלֵה וַהֲבֵא לָנוּ גְרוֹגְרוֹת מִן הָעֲלִיָּה. עָלָה וּמָצָא אֶת הָעֲלִיָּה צָף עֲלִיָּה דְּבַשׁ. רִבִּי חֲנַנְיָה הֲוָה מַזְבֵּן דְּבַשׁ דִּדְבוֹרִיין וַהֲוָה לֵיהּ דְּבַשׁ דְּצַלְיִין בָּתַר יוֹמִין עָֽבְרוּן תַּמָּן אֲמַר לוֹן בְּגִין לַא מִטְעַיָּא לְכוֹן הֲווֹן יָֽדְעִין הַהוּא דוּבְשָׁא דִּיהָבִית לְכוֹן דְּצַלְיִין יִינוּן. אָֽמְרוּ לֵיהּ מִינֵיהּ אֲנָן בְּעִי דּוּ טָב לַעֲבִידְתִּין וָאַפְרִישׁ טִימִיתֵיהּ וּבְנָא בֵיהּ בֵּי מִדְרְשָׁא דְּצִיפּוֹרִין.
Traduction
R. Simon b. Halafta raconte le fait suivant: R. Juda dit un jour à son fils, dans Sikhnin (402)Voir Reland, ibid. p. 1003., de monter au grenier et d’y aller prendre des figues sèches du tonneau. Le fils y va, étend la main, et ne trouve que du miel: père, dit-il, je ne vois que du miel? Enfonce la main, répondit le père, et tu trouveras les figues sèches (sous la couche de miel). Il arriva de même à R. Yossé de dire à son fils, dans Sephoris, de lui chercher des figues sèches au grenier; celui-ci s’y rend et trouve la chambre supérieure inondée de miel. R. Hanina, qui vendait du miel d’abeilles, vendit un jour par erreur du miel de dattes (ou du jus de figues). Quelques jours plus tard, comme ses clients passaient devant lui, il leur dit: Ne voulant pas vous tromper, je vous avertis que le miel qui vous a été vendu se trouve par erreur être de dattes (qui est inférieur). C’est de celui-ci, répondirent-ils, que nous voulons encore; car il est avantageux pour nos préparations. Mais, comme le rabbin ne voulait pas tirer profit d’un gain illicite, il se servit de la somme perçue pour ériger une salle d’études à Sephoris.
Pnei Moshe non traduit
הוה מעשה וכו'. כל זה ללמדנו שבזמן שהיו עושים רצונו של מקום היתה הברכה משתלחת בבתיהם ובאוצרותיהם:
והו''ל דבש דצליין. של צרעין כהאי דתנינן בפ''ו דמכשירין דבש צרעים טהור ומותר באכילה וצרעין פירש''י בבכורות דף ז' מין ארבה וצליין מלשון מקרא היא יירש הצלצל והוא מין ארבה:
בתר יומין עברין תמן. אלו שלקחו ממנו וא''ל בשביל שלא להטעות אתכם תדעו דאות' הדבש שמכרתי לכם לא היה של דבורים אלא של צרעים ואמרו לו מזה הדבש אנחנו רוצים שהוא טוב ויפה למלאכתנו ולא הונית אותנו:
ואפריש טימיתיה. ר' חנניה אחר שראה שהצליח בדבש צרעים כמו בדבש דבורים הפריש סך שוויין ובנה בו בית המדרש של ציפורי:
רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אֲזַל לְחַד אֲתָר. אַייְתוּן קוֹמוֹי כְּרוּב מְצַמֵּק. אֲמַר לוֹן סַגִּין דְּבַשׁ יְהַבְתּוּן בֵּיהּ. אָֽמְרִין לֵיהּ לָא יְהָבִינוּן בֵּיהּ מִינֵיהּ וּבֵיהּ הוּא.
Traduction
Lorsque R. Eleazar bar Simon se rendit dans une localité où on lui offrit du chou cuit: y avez-vous mis, leur dit-il, une si grande quantité de miel (pour que ce mets soit aussi sucré)? Non, répondirent-ils, nous n’y avons rien mis: ces fruits sont tels d’eux-mêmes.
Pnei Moshe non traduit
כרוב מצמק. מבושל ומצטמק ויפה לאכול וא''ל הרבה דבש נתתם בי והשיבו לא הטלנו כלום אלא מיניה וביה הוא מתוק כדבש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source